מילות השיר

לד גדול, לא מבין את העולם,
רוצה ולא יודע, איך להיות חכם.
חולם הוא למעלה, לרחף כמו ציפור,
הוא מדמה כנפיים, ואז נופל אחור.
מוסיף משתשע באשליותיו,
ופעם אחר פעם, נופל הוא על פניו.
כשיכור פוסע, ושוב כושלות רגליו,
וחוזר חלילה, כאילו לא כאב.

לא, לא לך, זו הדרך שטוב בה ללכת,
רק במתנת אלוקים, דרכך מבורכת.
שומע, לא מקשיב.
ושב לעצמו להכאיב.

ילד גדול, בחיוך שובה לבב,
את קלות הדעת, מושך הוא אחריו.
יוצא אל הלילה, וחי בו את היום,
וכל ידיד מוכיח, בעת ההיא ידום.
בכל מתעתע, בשיגיונותיו,
ואחריו גורר הוא, שובל כישלונותיו.
ביד אחת בונה הוא, ובשניה הורס,
בדרך לא דרך, עדיין מחפש.

לא, לא לך, זו הדרך שטוב בה ללכת,
רק במתנת אלוקים, דרכך מבורכת.
שומע, לא מקשיב.
ושב לעצמו להכאיב.