ליאור נרקיס
פרח מרפחת איפה את
מחפש אחריה
נעלמה כמו ציפור
רוח מלטפת מן הים
רוצה את זאת האהבה
בפיתויים הפלגת
אותה לבד שכחת
החברים לקחו אותך בדרך מכשלת
בקבוק בין הידיים
ומדמיין כנפיים
בלילות בלי הכרה
פזמון:
אז אל תתן לה לעזוב
אתה שיכור ולא רגוע
תחזור הבייתה היא אוהבת
כי בלעדיה תאבד שליטה
אתה חייב אותה קרוב
הוויסקי והיין לקחו לך כבר את השקט
אל תשכח שהגברים בוכים בלילה
בית ב'
מסתובב לבד בבית בלעדיה
ותחושת ריקנות שורפת את הנשמה
ואולי את הקרב הזה הפסדת
אבל לא תמלחמה